​

שירי ארץ ישראל, השירים עליהם גדלנו, שירי המשוררים הידועים שנשמעו בכל בית, בערבי שירה בציבור, בתנועה או בטקסים, עטופים בלחנים מרעננים ונעימים שהצליחו לטשטש את המסר הקשה .

​

השירים האלו חיברו ביננו כילדים בגן, ליוו אותנו בחברויות השונות בתיכון, באהבות הראשונות, בהווי הצבאי . השירים האלו ליטפו אותנו ונתנו לנו תחושת שייכות. הם מזכירים לנו את בית אבא ואימא המקום המוגן והראשוני. במופע זה אנו נחשפים לתכנים הקשים שלהם ולהשפעתם על מי שאנחנו כחברה וכיחיד

​

הפער בין התכנים הקשים של השירים לבין תחושת הנוסטלגיה שמתעוררת בנו כשאנו שרים אותם, הם לב המופע לא- ליטה.

במופע אנחנו מציעות נקודת מבט אחרת לשירים האלו ומבקשות לשפוך אור על האופן בו השירים עיצבו וקיבעו את תפיסת הנשיות, מערכות היחסים שלנו , דימוי גוף, ועוד ...

​

מאת : מיכל אקרמן

בימוי: לילך סגל

בהשתתפות: שיר פופוביץ, ספיר יצחק, תום אנטופולסקי.

ניהול מוסיקלי ולווי פסנתר: שי בן יעקוב.

תאורה: גיא גלילי

ע.במאי: שרי הטל

 

מופע נוקב, פוקח עיניים וחשוב!

כאישה כאמא וכבעלת תפקיד בזירה ,עכשיו לכו ותקראו את המילים של בני ילד רע  (עו"ד איילת רזין מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה ).

 

"היה מופע מפתיע ומקסים קבלתי פרספקטיבה לשירים ששרתי בצעירותי ובכלל לא העמקתי במילים ובמסרים שכבר אז היו מטרידים מאוד"

(לביאה צבי יועצת לקידום מעמד האישה מזכרת בתיה)

​

​